בשנת תשי"ג (1953) קיבלה הכנסת את חוק המוסד העליון ללשון העברית, והונח בו היסוד לפעולת האקדמיה ללשון העברית. בחוק ובתקנון נקבעו תפקיד האקדמיה ומטרותיה הן במחקר הן בעברית בת ימינו. לפי החוק, תפקיד האקדמיה לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה. ואכן האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה.
כבר יותר משישים שנה האקדמיה ללשון העברית שוכנת בגבעת רם בירושלים. פה העמידה את מפעליה בחקר הלשון העברית ובמינוח העברי, ופה היא מילאה וממלאת תפקיד חשוב בקשר עם ציבור רחב המתעניין בעבודתה – במחקריה ובקביעותיה, ובמה שקשור לעברית בת זמננו ולשאלות של לשון וחברה.
עתה עומדים לפני האקדמיה אתגרים בקידום מפעליה ובפיתוחם, בהנגשתם לציבור ובייזום מפעלים חדשים. יעד חשוב של האקדמיה הוא הרחבת הפעילות הציבורית והעמקתה. הפעילות הזאת היא צורך השעה, והאקדמיה נערכת לה בשני מישורים עיקריים – במישור הפיזי ובמישור הטכנולוגי.
במישור הפיזי: האקדמיה פועלת להקמת בית חדש ומודרני בקריית הלאום, שיוכל להכיל את עבודתה ואת צורכי הבאים בשעריה. בבית זה יפעל מרכז לעברית ובו בין השאר מוזאון פעיל לתולדות העברית ומרכז למידה וכינוסים. הקמת מוזאון שיספר את סיפורה המופלא של לשוננו במהלך תולדותיה ובייחוד במאה ועשרים השנים האחרונות היא אתגר לעצמו, ועת לעשות למימושו.
במישור הטכנולוגי: האקדמיה היא מוסד עתיר ידע, והיא הולכת ומעמידה את אוצרותיה לרשות הכלל באתריה במרשתת לצורכי לימוד עיון ומחקר. מרכז המידע ללשון העברית במרשתת יציע למשתמש מידע דקדוקי ומילוני על המילה העברית, מידע היסטורי על חלוצי הדיבור העברי ויאפשר גישה לארכיון האקדמיה ולפרסומיה.
האקדמיה ללשון העברית מובילה את אחד הנושאים החשובים בחברה הישראלית ובתרבות העברית. פיתוחם של שני המרכזים האלה יעשיר עד מאוד את התכנים והאמצעים שהיא מעמידה היום לרשות הלומדים והמתעניינים ויעצים את חוויית המבקרים והגולשים בארץ ומחוץ לה – תלמידים, מורים, חוקרים, וכל מי שעניין לו בעברית ובתרבות העברית.